<h1>ספר השולחן הלכ' סעודה שער ראשון</h1>
<h2>דף מו.</h2>
מי שהיה מהלך בדרך ואין לו מים ליטול ידיו, אם יש בינו ובין המים ארבעת מילין שהוא פרסה, לא יאכל עד שילך שם וירחץ, יתר מיכן, אוכל בלא נטילת ידים. בד"א לפניו, אבל לאחריו אפילו מיל אינו חוזר, אבל פחות ממיל חוזר. מי שהוא אנוס או יש סכנה אוכל ושותה בלא רחיצה, עבר אונסו וסכנתו חייב לרחוץ מיד, וכן מפרש בירושלמי. ואסור לאכול במפה הכרוכה על ידיו פת או דבר שטיבולו במשקה, אם לא נטל ידיו.
